מעבר לסייבר: 4 מגמות מפתיעות המעצבות את עתיד ההייטק הישראלי

הצצה אל מאחורי הקלעים של החדשנות בישראל

כאשר חושבים על ההייטק הישראלי, התמונות הראשונות שעולות לרוב הן של חברות סייבר מתוחכמות וסטארטאפים בתחום התוכנה כשירות (SAAS). אך מתחת לכותרות המוכרות, האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי עובר שינוי עומק, ומתפתחים בו כיוונים חדשים ומרתקים. מאמר זה חושף ארבע מגמות משמעותיות ומפתיעות מהתקופה האחרונה, המבוססות על דיווחים עדכניים, ומצייר תמונה חדשה של החדשנות הישראלית.

הגיוסים מאיצים: משקיעים שוב מהמרים על ה'דיפ-טק' הישראלי

לאחר תקופה של האטה, התקופה האחרונה מסמנת את חזרתם של סבבי גיוס הון ענקיים ("מגה-ראונדים") לאקוסיסטם הישראלי. מהלך זה מאותת על אמון מחודש ועמוק של משקיעים בינלאומיים בחברות טכנולוגיה עמוקה ישראליות, עם דגש מיוחד על תחומי הבינה המלאכותית והסייבר.

עוצמת המגמה ניכרת בסדרה של גיוסי ענק שכל אחד מהם מספר סיפור אחר על אמון המשקיעים: Armis, פלטפורמת אבטחת הנכסים, שגייסה  435 מיליון דולר לפי שווי של  6.1 מיליארד דולר Wonderful ו-  Majestic Labs, שתיהן בתחום ה-,AI שגייסו כל אחת 100 מיליון דולר; Sweet Security, פלטפורמת אבטחת ענן, שהבטיחה גיוס של 75 מיליון דולר; ו-Tenzai, שיצאה ממצב חשאיות עם גיוס סיד (Seed) חריג בגודלו של  75 מיליון דולר לפיתוח סוכני AI אוטונומיים לבדיקות חדירות  סייבר, מהלך המעיד על ביטחון חסר תקדים בצוות ובטכנולוגיה עוד בשלב הראשוני ביותר.

מה שחשוב להבין הוא שחזרתם של הגיוסים הגדולים אינה רק נתון כלכלי; היא אינדיקטור לחוסנו של האקוסיסטם וליכולתן של חברות מקומיות לפתח טכנולוגיות פורצות דרך. העובדה ש"זרימת ההון מאיצה מחדש" גם בסביבה גלובלית מאתגרת, מוכיחה את האמון הגובר בפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של החדשנות הישראלית. אך ההון הזה אינו זורם רק לאלגוריתמים; הוא מממן מהפכה תשתיתית עמוקה עוד יותר.

לא רק אלגוריתמים: ישראל הופכת לשחקנית מפתח בחומרת הבינה המלאכותית

אחת המגמות המפתיעות ביותר היא התרחבות תפקידה של ישראל בתעשיית ה-AI מעבר לחדשנות בתוכנה. יותר ויותר חברות ישראליות הופכות לחלק מהותי בבניית התשתיות והחומרה הפיזיות הקריטיות שמפעילות את מהפכת הבינה המלאכותית העולמית.

מספר מהלכים אסטרטגיים מהעת האחרונה מבססים טענה זו: עסקת הענק של VAST Data  עם ענקית הענן האמריקאית CoreWeave  בשווי 1.17  מיליארד דולר לאספקת שירותי אחסון; החלטתה של Nvidia  להקים קמפוס חדש בקריית טבעון; התוצאות הרבעוניות החזקות של יצרנית השבבים Tower Semiconductor,  שהונעו מביקוש גובר בתחום ה-AI; וההכרזה על תוכניות להקמת מפעל שבבים חדש באשקלון.

משמעות המהלך היא שישראל אינה רק מפתחת יישומים, אלא מספקת את ה"מעדרים והאתים" ההכרחיים לבהלה לזהב של ה-AI העולמי. מהלכים אלה ממצבים את ישראל כחלק חיוני ובלתי ניתן להחלפה בשרשרת האספקה הגלובלית של חומרת AI, ומבססים את מעמדה כשחקנית תשתיתית בעלת חשיבות אסטרטגית.

מהגראז' למעבדה הלאומית: המדינה וענקיות התעשייה משקיעות יחד בטכנולוגיות העתיד

מגמה בולטת נוספת היא התחזקות שיתופי הפעולה האסטרטגיים בין המגזר הציבורי, באמצעות רשות החדשנות  (IIA)  ובשיתוף עם גופים כמו מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), לבין ענקיות התעשייה המקומיות והבינלאומיות. מטרת שיתופי הפעולה הללו היא לקדם טכנולוגיות "הארד-טק" עמוקות וארוכות טווח.

המהלך המרכזי המדגים מגמה זו הוא השקת שלושה מאגדי מחקר ופיתוח חדשים ושאפתניים: מאגד "DiamondSEMI-IL",  לפיתוח מוליכים למחצה מבוססי יהלום ורכיבים קוונטיים בשיתוף Nvidia  ורפאל; מאגד לבדיקות לא הורסות (NDT) לתעופה וביטחון; ומאגד "Green Soil" לטיפול ביולוגי בזיהומי קרקע.

מגמה זו מסמנת מעבר אסטרטגי ממודל של לבנות כדי למכור (build to exit) למודל של לבנות כדי להישאר .(build to last) ההתמקדות בתחומים כמו מוליכים למחצה מבוססי יהלום ובדיקות חומרים מתקדמות אינה מכוונת לאקזיט מהיר, אלא לבניית יתרון תחרותי לאומי שיישא פרי לאורך עשורים, תוך ביצור מעמדה של ישראל כמעצמה בעלת עומק תעשייתי.

המל"טים והרחפנים הופכים לחכמים באמת: גל של מערכות אוטונומיות

תעשיית המערכות הבלתי מאוישות בישראל עוברת קפיצת מדרגה, עם התקדמות משמעותית בפיתוח מערכות אוטונומיות לחלוטין. הכלים החדשים מיועדים לשימושים ביטחוניים וטקטיים בסביבות מורכבות ומאתגרות, שבהן נדרשת יכולת פעולה עצמאית וקבלת החלטות בזמן אמת.

גל הפיתוחים האחרון ממחיש את ההתקדמות הטכנולוגית: רחפן התקיפה  PRODIGY של Wonder Robotics, פלטפורמת FPV המשתמשת בניווט אופטי אוטונומי לפעילות בסביבה אורבנית צפופה; פלטפורמת "WonderLand Maritime" של אותה חברה, המאפשרת נחיתה אוטונומית על כלי שיט בתנועה; וכטב"ם ה- המראה ונחיתה אנכית ) (VTOL) ROC של  Attis Aviation

המיועד למשימות אבטחת גבולות.

התפתחויות אלו מדגישות מעבר טכנולוגי חשוב ממערכות המופעלות מרחוק למערכות המסוגלות לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי לחלוטין בסביבות דינמיות. זוהי עדות ליכולת הישראלית לתרגם חדשנות ב-AI ובחיישנים למערכות פיזיות מתוחכמות, בעלות השפעה מכרעת בשדה הקרב ובשוק האזרחי.

סיכום: מבט אל האופק

ארבע המגמות שהוצגו כאן - חזרת ההשקעות הגדולות, ההתמקדות בחומרת ,AI התכנון האסטרטגי הלאומי והזינוק באוטונומיה - מציירות יחד תמונה של אקוסיסטם טכנולוגי ישראלי בוגר, מגוון ורב-ממדי יותר מאי פעם. החדשנות הישראלית מתרחבת הרבה מעבר לגבולות הסייבר והתוכנה, וחודרת לעומק התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות שיעצבו את המחר.

כך השילוב בין הון פרטי, חזון ממשלתי וחדשנות טכנולוגית עמוקה מעצב את פניה של ישראל כמעצמת טק בעשור הבא.

קישור למחקר